ווילה בג'ונגל

ממייסדות ליגת הכדורגל באנגליה והפרמייר ליג, שבע פעמים מחזיקת הגביע האנגלי, שבע פעמים אלופת אנגליה כאשר הפעם האחרונה הובילה אותה לזכיה בגביע האירופאי (הגלגול הקודם של ליגת האלופות) ב-1982 בגמר הירואי מול באיירן מינכן.

ב-15 במאי באיצטדיון האמירויות יסתיים כפי הנראה תהליך הגסיסה האיטית של אסטון ווילה כקבוצת פרמייר ליג כאשר היא תרד ממנה לראשונה לאחר 24 עונות.

4260902642_4e5f0cb661_z
מוכנים? (אליוט בראון, license: CC-BY 2.0)

ממנצ'סטר ועד לונדון, הפרמייר ליג מלאה בסיפורי השתלטות של אילי הון על קבוצות עתירות מסורת.

ככל שמדובר באילי הון אמריקאים, ההשתלטויות האלה מגיעות בסופו של דבר (ואולי חבל שלא למן ההתחלה?) לנקודות רתיחה אל מול קהל האוהדים הותיק. אולי בגלל שבניגוד לאוליגרכים רוסיים או אילי נפט ערביים – האמריקאים שם בשביל ביזנס (המאזן התפעולי חזות הכל) ואולי בגלל סגנון הניהול האוטיסטי של האמריקאים (צ'ירלידרס בקרייבן קוטג').

בבירמינגהאם, עירה של אסטון ווילה והעיר השנייה בגודלה באי הבריטי – יסופר על השתלטות כושלת במיוחד.

אוהדי ווילה לא ממש אהבו את הבעלים דאג אליס שעמד בראש המועדון במשך יותר מ-30 שנים; באופן סמלי בין השנים 1979-1982 בה הגיעה הקבוצה לשיאים הספורטיביים שלה – הוא היה בחוץ.

ב-2006 רכש המולטי-מיליונר רנדי לרנר (בעלי הקליבלנד בראונס) את הקבוצה מידיו של אליס. לרנר קעקע את סמל הקבוצה על קרסולו, הפריח הבטחות במיטב הסגנון של הדוד סאם והפיח בקרב האוהדים תקוות לעידן זהב חדש.

ב-4 העונות הראשונות נבנתה הקבוצה על ידי מרטין או'ניל ושמרה על מעמד של קבוצה מרכז טבלה ברוכת כשרונות מקומיים עליהם נגזרו קופונים נאים כאשר הבשילו: למשל גארי קייהיל, גארת' בארי וג'יימס מילנר.

אבל זאת היתה גם הבעייה של או'ניל, והמכירה של מילנר לאילי הנפט ממנצ'סטר היתה הקש ששבר את גב הגמל ואותתה לו שלרנר מחליף דיסקט מתוכנת "השבת עטרה ליושנה" לתוכנת "עזוב אותי באמאש'ך ותן למזער נזקים". כמו במקרים אחרים בכדורגל העולמי (ע"ע מונאקו), גם בבית משפחת לרנר העניינים לא היו כתמול שלשום והגירושין עלו לו ממון רב.

בעונת 2010/11 הגיע ז'ראר הוייה הותיק אשר ירש את הסגל שהותיר או'ניל שעזב לסנדרלנד – ללא מילנר וללא נכונות להמשך השקעה. רק חטיפתו של דארן בנט מסנדרלנד בחלון החורף איפשרה היחלצות מירידה. בסוף אותה עונה, הוייה שלקה שוב בליבו איבד עניין ומצא דרכו החוצה.

ווילה שנוצחה בגמר גביע הליגה בעונה הקודמת, מצאה עצמה מנוצחת במפעל על ידי היריבה העירונית המרה בירמינגהאם סיטי שעוד המשיכה לזכיה בגביע בעוד משחק שכולו רוחב לב מצד ארסנל.

לשמחת אוהדי ווילה, מצאה עצמה בירמינגהאם יורדת לליגה השנייה כאשר הפעם היחידה בה היתה מתחת לקו האדום – היתה במחזור ה-38 והאחרון.

מהר מאד, השמחה התחלפה בכעס.

כמה ימים לאחר שאלכס מק'ליש, מאמנה הכושל של בירמינגהאם הודיע (בדוא"ל!) על עזיבתו, פתח לרנר בפניו את הדלת לאימון ווילה. הצעד עורר מחאה קשה מצד אוהדי המועדון הנדהמים, אך מעטים מחיצי הביקורת בלבד כוונו אל המטרה הנכונה – לרנר עצמו.

מה?!

את עונת 2011/12 סיימה הקבוצה במקום ה-16 ובסופה ראה מק'ליש את הדלת החוצה.

תחתיו מונה סקוטי אחר, פול לאמברט, שסיים קדנציה סבירה בנוריץ'. אבל את הטון הכתיבה היד הקמוצה של לרנר, אשר מנעה תחרות של ממש על קליברים כפייר-אמריק אובימאנג, רומלו לוקאקו וווילפריד בוני אותם ביקש לאמברט לצרף לסגל.

לאמברט נכנס להרפתקה שנמשכה עונותיים וחצי ועיקרה מאבקי תחתית שתוחלתם אחת – הישרדות. לחובתו ייאמר כי לא ידע לטפח גם את המעט שהיה ברשותו והדוגמא הטובה ביותר לכך היא הקשר מארק אולברייטון אשר שימש אצלו שחקן ספסל שולי וכיום בורג מרכזי במירוץ האדיר של לסטר סיטי לאליפות (הגיע אליה ללא תמורה).

באמצע עונת 2014/15 הגיע טים שרווד על תקן המושיע, הצליח להציל את הקבוצה מירידה (אם להיות מציאותי – האשראי מגיע לכריסטיאן בנטקה שחזר מפציעה, שחרר נצרה וכבש על אוטומט) ושלח אותה לגמר הגביע בו ניגפה 4-0 מרגלי ארסנל.

אז החליט לרנר להנחית את המכה האחרונה כאשר מכר את בנטקה לליברפול עבור 32 מיליון פאונד.

כולל כמה פציעות ששיאן בקריעת הרצועה הצולבת בקיץ 2014,
בשנותיו בווילה היה שותף כריסטיאן בנטקה, בין ככובש ובין כמבשל,
ליותר מ-40% משערי הקבוצה.

הפור נפל.

לצד רכש לא מבטיח שוחררו בקיץ 2015 עוד מספר שחקנים שאולי היו יכולים לשאת תרומה – הבלם רון פלאר, הקשר פביאן דלף (לאחר סאגה מביכה) והחלוץ אנדי וויימאן.

ווילה הספיקה לנצח בבורנמות' במשחק הראשון של עונת 2015/16 אבל לאחר 6 הפסדים רצופים פוטר שרווד באוקטובר ותחתיו הגיע הצרפתי רמי גארד למופע טרגי של קברן בתלבושת מאמן.

בבחינת טיפה בים, לאחר חודשיים בתפקיד גארד זכה לנצחון ליגה ראשון.

בחלון החורף, למרות הבטחה שנתן לגארד עם מינויו, לא הוציא לרנר פרוטה.

כיום לאחר המחזור ה-30 ובמרחק 9 נקודות מהמקום ה-17, כמו רבים אחרים אני מרשה לעצמי לקבוע כי אסטון ווילה יורדת בטוחה.

האם לווילה יש את הכלים לחזור לליגה במהרה במסורת "מועדוני היו-יו"? לדעתי אין סיבה לאופטימיות בנידון.

לרנר מנסה למכור את המועדון כבר כמה שנים, ללא הצלחה ובערך יורד (התחיל ב-200 מיליון פאונד) שבוודאי יתדרדר עוד עם הירידה – כל עוד הוא שם ווילה נידונה לדשדוש סטייל היריבה המרה בירמינגהאם שלא הצליחה לשוב לפרמייר מאז ירידתה (מי יודע, אולי תקבל פלפל בישבן לאור המתרחש ותגיע לפלייאוף העלייה השנה?!).

הסיפור הזה של אס(ט)ון ווילה צריך להזכיר לאוהדי קבוצות אחרות שלעיתים הכתובת על הקיר היא רק חלק מהסיפור המלא.

לרוב נראים במגרשים שלטי "OUT [שם המאמן]", אבל כמו בתמונה המובילה את הפוסט הזה – במוקדם (אוהדי מנצ'סטר יונייטד ויחסם העקבי כנגד הגלייזרים) או במאוחר (ברוב המקרים) – האוהדים יודעים להתייחס גם לשורש הבעייה.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “ווילה בג'ונגל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s