פעמיים בשבוע במהלך החורף כולו
ניצב אנוכי לשמור על השער:
אי אז הכדורגל בלם צער ותו לא
מרווה נפשו של האיש-הנער;
עכשיו מאי, זמן הוויקט1
עם מגן ומחבט במרץ אל המגרש:
ראו את בן דמות היגון במגרש הקריקט
תר אחר פיסת אושר, המיואש.
עוד ועוד אתאמץ; אין רבב בנסיון:
איך זה שקמצוץ עזוז מחייה הנשמה
מעצמות צעיר מרחיק מר-מוות ורפיון
פן יבחר במיטת האדמה.
1 | Wicket – מבנה השער של משחק הקריקט, מורכב משלושה מוטות אנכיים עליהם מונחים שני כפיסים אופקיים; ייתכן והמשורר מתכוון למעבר של הגיבור מתפקיד שוער הכדורגל (goalkeeper) בחורף לתפקיד המקביל בקריקט (wicket keeper) בקיץ – בשני המקרים התפקיד כבד האחריות ביותר במגרש
תרגמנו כאן את שיר מספר 17 באוסף "בחור משרופשייר" (A Shropshire Lad, 1896) מאת המשורר הבריטי א.א. האוסמן (1936–1859).
הדפסתו של ספרון שירים זה ביותר ממאה מהדורות ומכירת אלפים מעותקיו (בכוונה הודפס במהדורות כיס במחיר סמלי) הפכה אותו תוך מספר שנים לספר שירה של התקופה אשר נישא בכיס מדיהם של חיילים בריטים צעירים שיצאו להילחם במלחמת העולם הראשונה.
בספר תיאורים מליציים שעיקרם רוחם השפופה של צעירי המאה ה-19 אשר בחזרם מדוכדכים משדות הקרב של האימפריה הבריטית מנסים להתנחם בהתאהבויות, ומשהעלמות אינן נעתרות להם שוקעים במרה שחורה ויש מביניהם שאפילו מתאבדים (!).
השיר דנן עוסק במאמציו של בחור לעודד את רוחו המדוכאת, שלא לומר להציל את חייו, דרך משחק בכדורגל ובקריקט. בפוסטים קודמים2 כבר ראינו כיצד במאה ה-19 רבים שיחקו גם קריקט וגם כדורגל בהתאם לעונות השנה.
מצד אחד הספר הפך קנוני – ב-1996 עת חגגו מאה שנים ליציאתו לאור התזמורת הסימפונית של בירמינגהאם ניגנה לכבודו, מבשלה מחבל שרופשייר שבמערב אנגליה קראה על שמו את הבירה המרירה שלה, חברת הרכבות האיזורית נתנה את שמו לקטר כמו גם זן וורדים שהורכב על ידי איש החבל.
מאידך גיסא, מאוחר יותר זכה גם לפארודיות בשל מליציות היתר והמורבידיות שלו. מבקרת אחת התרעמה ספציפית על שיר מספר 17 בטענה כי אם יש צעירים שמצליחים להתנחם ממר המוות, מדיכאון ומנטיות אובדניות רק באמצעות קריקט – הרי שחייהם מגוחכים מכדי שיצדיקו את קיומם. ואנו אומרים – איזו חוצפה והבל ורעות רוח! ברור כשמש כי כדורגל וקריקט תרופות מושלמות נגד דכאון קיומי, עמוק ככל שיהיה.
אך טבעי הוא שנבחר ב-HMHB3 לחתום את דברינו. יש מצב שאלמלא היה להם שיר על שם הספר היינו פשוט ממציאים שהם כתבו אחד כזה.
כאן בפיל סשן שלהם מ-1996 (שיר מס' 4):
סְטָנְגַה 
מחשבה אחת על “סיפורי קריקט – מהדורה מס' 9 – A Shropshire Lad”