סיפורי קריקט – מהדורה מס' 10 – Uncricket Like Behaviour

חמש-עשרה שנים בלבד לאחר יסוד מושבת העונשין האנגלית באוסטרליה (1788) שוחק שם משחק הקריקט הראשון. אוסטרליה היתה המושבה הראשונה לפתח מסורת קריקט משמעותית ולראייה – שלושים משחקי ה-Test הראשונים (1877-1888) נערכו בינה לבין אנגליה.

נבחרת אנגלית ביקרה לראשונה באוסטרליה ב-1861, וביקור גומלין ראשון נערך ב-1868 כאשר קבוצת אבוריג'ינים הפליגה לסדרת משחקים באנגליה.

במחצית השנייה של המאה ה-19 החילה האימפריה הבריטית מודל אוטונומי על המושבות באוסטרליה, מה שאיפשר להן יצירת יישויות כמו-עצמאיות, נבחרות ספורט למשל.

במקביל החל במושבות תהליך גיבוש זהות עצמאית ועימו פיתוח גאווה מקומית – הדגש במקרה זה עומד על היריבות בין ויקטוריה (בירה: מלבורן) לבין ניו סאות' וויילס (בירה: סידני).

Section_sign

שעוננו מכוון לתחילת 1879 עת קבוצה אנגלית מגיעה לשחק מעין גומלין למשחק ששוחק שנה קודם באנגליה ובו הפתיעה קבוצה אוסטרלית קבוצה אנגלית חזקה שכללה בהרכבה את כוכב התקופה וו. ג'. גרייס (W. G. Grace).

מעניין לציין שכבר בשלב הזה היתה אבחנה בין ספורטאים מקצוענים (במובן של היום) לבין חובבנים (שרק קיבלו "החזר הוצאות"). למרות זאת בשלב זה לא ניכר פער איכותי גדול בין השניים. לאוסטרליה הגיעה קבוצה אנגלית חובבנית בהנהגת הקפטן המפסיד מ-1878 הלורד ג'. ר. ק. האריס1 (G. R. C. Harris), מחוזקת בשני מגישים מקצוענים.

הקבוצה האוסטרלית שפגשו האנגלים ייצגה את מושבת ניו סאות' וויילס ופעלה תחת התאחדות הקריקט שלה (NSWCA).

בין ה-2-4 בינואר פגשו האנגלים במלבורן את האוסטרלים בהנהגת הקפטן המנצח דאשתקד דייב גרגורי (Dave Gregory) למשחק שהוכר כ-Test השלישי בהיסטוריה. המשחק הסתיים בנצחון אוסטרלי ברור של 10 וויקטס.

ב-7 בפברואר החל ב-Association Ground בסידני (הידוע כיום בשם Sydney Cricket Ground), משחק נוסף בין הקבוצות. גרגורי היה מותש מיותר משנה של סבבי משחק ועצבנותו נראתה לעיני כל במשחק הראשון, ובטח בזה שהיה עבורו ועבור קבוצתו משחק בית אמיתי בהיותם אנשי ניו סאות' וויילס.

כמקובל באותם ימים (גם בכדורגל כפי שראינו בפוסט המובחר של דוד אוזן) כל קבוצה מינתה שופט מטעמה.

האוסטרלים הציבו את אדמונד בארטון (Edmund Barton) שלימים הפך להיות ראש ממשלתה הראשון של אוסטרליה.

האנגלים בחרו בג'ורג' קולת'ארד (George Coulthard) – תושב מלבורן צעיר (22) עליו קיבלו המלצה ממועדון הקריקט של עירו (ושפט שם במשחק הראשון). קולת'ארד היה כוכב כדורגל אוסטרלי וגם שחקן קריקט בזמנו החופשי.

George_Coulthard_1881
ג'ורג' קולת'ארד (1881). נפטר (27) משחפת שנתיים לאחר מכן.

Section_sign

לאור התוצאות הקודמות סוכני ההימורים גיבו את הנבחרת המקומית כפייבוריטית ברורה.

בתום היום הראשון ולעיני כ-4,000 צופים, האנגלים סגרו תוצאה של 267 בעוד שהמקומיים התחילו חלש עם 53/2. למחרת (שבת) הגיעו למגרש כ-10,000 צופים. האינינג האוסטרלי התדרדר והם סיימו עם 177, פיגור של 90 ריצות שאיפשר על פי חוקי הימים ההם לאנגלים לכפות עליהם follow on (אינינג שני רצוף).

ואכן, עם סיום הפסקת הצהרים חזרו האוסטרלים לחבוט.

כאשר התוצאה האוסטרלית עמדה על 19, פסק קולת'ארד על פסילת run-out של החובט האוסטרלי המוביל בילי מרדוק (Billy Murdoch) – מה שהפך את סיכוי האוסטרלים למהפך לקלוש.

הקהל המקומי כבר סימן את קולת'ארד עקב החלטה שגוייה שלו מן היום הקודם שלא לפסול את הקפטן האנגלי. היותו "ויקטוריאני" (איש המושבה ויקטוריה) שנבחר על ידי האנגלים היתה סדין אדום בפניהם מלכתחילה.

בעקבות הפסיקה אלפים פלשו למגרש, והחלה מהומה בה קולת'ארד ושחקנים אנגלים הותקפו. לורד האריס סירב להוריד את אנשיו מן המגרש מחשש להפסד טכני. גרגורי הדהד את דרישת הקהל לביטול הפסילה והחלפתו המיידית של קולת'ארד. בארטון, שכפי הנראה הסכים עם פסיקתו של קולת'ארד במקרה זה, העלה את קרנו הציבורית כאשר תיווך בין הקפטנים. לבסוף הציב בפני גרגורי אולטימטום לחידוש המשחק ללא החלפתו של קולת'ארד. לאחר יותר משעה וחצי של כאוס גרגורי התרצה והעמיד למרדוק מחליף. למרות זאת, לא ניתן היה להמשיך את המשחק עקב פריצות חוזרות של הקהל למגרש עד רדת החשיכה2 .

ההתססה שגרמה למהומה החלה באיזור הפאביליון3 בו היו ישובים גם סוכני הימורים מובילים. דווקא מאיזור זה לא ניתן היה לשפוט נכוחה את דיוק הפסיקה, מה שלא הפריע לסוכנים האינטרסנטים להוקיע את שיקול הדעת של קולת'ארד "הויקטוריאני" ולהפיץ שמועות על הימור שהניח לטובת האנגלים.

Section_sign

ניתן להסתפק בתיאור הזה של המהומה, אך זו תהיה החמצה.

מעבר לפן המיידי של סוכני הימורים ומהמרים שניסו למנוע מעצמם נזק כספי, היה כאן מוטיב של גאווה לאומית בניצניה אשר עמדה בפני פגיעה קשה בשל סכסוכים פנימיים ועקב נקיטת צעדים לא-ספורטיביים בידי סוכני הימורים שהספורט אינו בראש מעייניהם – כל זאת לעיניהם המשתאות של נציגי השליט. בנדבך נוסף אפשר לומר שהפורעים בני המעמדות הנמוכים איימו על תדמיתם של אנשי המשחק שהשתייכו לאליטה החדשה4.

התגובות היו בהתאם – למרות שוד גדול שביצעה כנופייתו של נד קלי (Ned Kelly) הנודע לשמצה באותו סוף שבוע, כותרות העיתונים עסקו ב-"השפלה הלאומית" וב-"כתם שייקח שנים למחות". הטורים יישרו קו בביקורת קשה על האופן בו פוצץ המשחק ו-"מה יגידו באנגליה?".

היו מעט קולות שביקרו את ההתנהגות של כמה מן השחקנים האנגלים שהחזירו לתוקפיהם (בפרט חבר הקבוצה "מאנקי" הורנבי שהיה גם מתאגרף חובב) והתגרו בקהל בקריאות "בנים של אסירים" (גירוש מאסיבי של אסירים לאוסטרליה הצטמצם מאד במחצית השנייה של המאה ה-19). לורד האריס כנראה ניסה למנוע את צעדי התגובה האלה בעודו מרוכז בויכוח עם גרגורי ובשמירה על קבוצתו על המשטח.

לורד האריס ביטל את המשחק הבא שאמור היה להיערך בסידני. הקריקט הבינלאומי כולו עמד בסכנה בימים ההם.

Baron_Harris
לורד האריס (?188)

Section_sign

במכתב של לורד האריס מן ה-11/2 (פורסם ב-Daily Telegraph הלונדוני ב-1/4) הוא מתאר את הליך הבחירה שלו בקולת'ארד, את האירועים שהובילו למהומה ואת המהומה עצמה. האריס מתח שם ביקורת קשה על מארחיו אנשי NSWCA, על הקשר המפוקפק שלהם לסוכני ההימורים, על התנהלותו של הקפטן האוסטרלי גרגורי ועל התנהגות הקהל. ניתן לסכם את המכתב בשלוש מילים מתוכו: "uncricket like behaviour".

תשובת NSWCA למכתב התפרסמה מספר שבועות לאחר מכן ובה היא מתנערת מהאשמותיו של לורד האריס בנוגע לקשריה לעסקי ההימורים (האסורים על חבריה), חוזרת על הטענות כנגד קולת'ארד ועל כך שגינתה את המהומה בזמן אמת ונקטה בהמשך צעדי ענישה כלפי כמה מן הפורעים, ביניהם סוכן הימורים. בסופו של יום מדובר במכתם נעלב של גוף המנסה לשמור על כבודו בפני הפריץ5 .

בראיון שהתפרסם שנים לאחר המהומה, מחזק פרד ספופורת' (Fred Spoforth), המגיש האוסטרלי הבכיר ששיחק שם, את הסברה כי האנגלים נפלו קורבן לסכסוך פנימי בין המושבות האוסטרליות המתהוות: "לא אכפת לנו שתביאו שופט אנגלי, איננו מוכנים לקבל את הויקטוריאני".

ב-1880 הגיעה נבחרת אוסטרלית לסבב משחקים באנגליה, הקפטן שלה היה בילי מרדוק אשר פסילתו בסידני גלגלה את כדור השלג של המהומה. קבלת הפנים לה זכתה היתה קרירה ורק יריבות שוליות הואילו לשחק מולה.

רק התערבות של מיודענו צ'רלס אלקוק (Charles Alcock) הביאה להסכמה של לורד האריס להעמיד מול האורחים קבוצה משמעותית, שאף ניצחה אותם.

בכך תרם אלקוק ליישור ההדורים ולסילוק מכשול אשר באותה השעה סיכן את המשכיות הקריקט הבינלאומי.

היריבות בין אנגליה לאוסטרליה התמסדה בקיץ 1882 עם מה שהפך להיות המשחק הראשון של ה-Ashes – משם לא היתה דרך חזרה ולראייה ה-Ashes משוחק מדי שנתיים עד עצם ימינו.

Section_sign

1 | כהונה בעייתית שלו כמושל בומביי בין השנים 1890-1895 מזכה אותו בהתייחסות ביקורתית ביותר במקורות הודיים הדנים במהומת 1879.
2 | בסופו של סיפור המשחק נמשך ביום שני ה-10/2 והסתיים בנצחון אנגלי מוחץ של אינינג ו-41 ריצות.
3 | פאביליון היה המתחם הראשי של מגרש הספורט בתקופה הויקטוריאנית שכלל בין היתר את משרדי המועדון, חדרי הלבשה, ויציע נפרד (בד"כ במיקום הטוב ביותר) עבור חברי המועדון. מתחמי פאביליון קיימים עד היום במגרשי הקריקט השונים.
4 | נושא אליו נדרשנו בפוסט קודם.
5 | כאן אפשר לקרוא את הנוסחים המלאים של שני המכתבים המדוברים.

מחשבה אחת על “סיפורי קריקט – מהדורה מס' 10 – Uncricket Like Behaviour

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s