מבוא לקריקט

יוסי ג'ו נזר (טוויטר: JoeAyurved@), מטפל איורוודי ומתרגל יוגה. אוהב מאד את הודו וקשור אליה מילדות (אביו ומשפחתו). נדבק בחידק הקריקט אי שם בגיל 11 ולא הבריא עד היום.

הזמנתי את יוסי לכתוב מדריך בסיסי למשחק הנפלא אך לא מובן הזה – לשמחתי הוא נענה מיד. התוצאה המבורכת לפניכם.

אי שם בגיל 11-12, אני זוכר שהלכתי לבית של דוד שלי שם ראיתיו יושב וצופה בקריקט. לא הבנתי בדיוק במה הוא צופה, אך הספורט הזה עניין אותי מאד, שאלתי אותו איך בעצם משחקים את זה והוא הסביר לי את חוקי המשחק הפשוטים ביותר על מנת להבין את המשחק,

כמובן שישנם המון חוקים1 שהפוסט הזה לא יגע בהם, אך בהחלט ייגע בעיקר שיאפשר לכל אחד ואחת ליהנות מן המשחק. עם הזמן למדתי יותר ויותר על המשחק, על חוקיו, וכמובן על הסטטיסטיקות שלו.

…So without further ado

1 | ספר החוקים (Laws ולא Rules) של הקריקט כולל 42 חוקים מפורטים המכסים כל היבט אפשרי של המשחק

על מנת להבין את המשחק עלינו קודם כל ללמוד על המגרש, ולהבין מהם הסימונים שעל גביו.

Image by Nichalp ,CC BY-SA 2.5

באיור מופיע מגרש קריקט. במרכזו נמצא הפיץ'2 (Pitch) שם נזרקים ונחבטים הכדורים, אליפסה ראשונה, ואליפסה חיצונית. האיזור שמחוץ לאליפסה החיצונית התחומה בחבל, נקרא באונדרי (Boundary).

Image by Nichalp and Shizhao, CC BY 2.5

בתמונה זו רואים את הפיץ' בתקריב. ניתן לראות שישנם שני בתים, אחד בכל קצה. בכל בית עומד חובט. הקבוצה שבשדה (הקבוצה המגישה), תזרוק מקצה אחד כל אובר (Over, מונח שיבואר בהמשך).

בכל קבוצה משחקים 11 שחקנים.

בקבוצה החובטת, משחקים על המגרש שני חובטים בכל רגע נתון. והם רצים בין הבתים על מנת לייצר נקודות (לכן הן נקראות ריצות, Runs).

ואילו לקבוצה שבשדה, שמטרתה לפסול את חובטי היריבה, יש מגיש אחד בכל Over ושאר העשרה פרוסים בשדה.

2 | למשחק הקריקט טרם נטבעו מונחים עבריים רשמיים

עכשיו אסביר מעט על הסטאמפס (Stumps), אותם מקלות עליהם מגן החובט למניעת פסילתו.

Image by §hep, CC BY-SA 4.0

כפי שניתן לראות, מדובר בשלושה מקלות עליהם נחים שני כפיסי עץ, הנקראים Bails. מבנה כזה נמצא בכל בית של כל חובט4.

מדוע ישנו זוג? מכיוון שכיוון הזריקה משתנה אחרי הגשה של 6 כדורים – סדרת הגשה כזו של 6 כדורים נקראת בקריקט אובר (Over).

אחרי שהבנו את המגרש וכמובן את מה שיש עליו, נגיע לחוקי המשחק.

חוקי הקבוצה החובטת

על החובטים לשמור על הסטאמפס וכמובן לנקד כמה שיותר ריצות.

כיצד מנקדים ריצות? ישנן כמה דרכים לצבור ריצות, הראשונה והפשוטה ביותר פשוט לרוץ בין הבתים, כל הגעה של צמד החובטים מבית אחד למשנהו מעניקה ריצה אחת וכך הלאה.

דרך נוספת היא הבאונדרי. כשהכדור נחבט ומגיע עד לחבל התוחם את אליפסה החיצונית על גבי הקרקע, הניקוד הוא 4 ריצות. לעומת זאת אם הכדור עובר את הבאונדרי בדרך האוויר ללא מגע בקרקע קודם לכן, הניקוד הוא 6 ריצות.

חוקי הקבוצה המגישה

הקבוצה המגישה ממוקמת כולה בשדה ותפקידה כמובן לפסול את החובטים וגם לגרום להם לנקד כמה שפחות ריצות. לכן, הקבוצה בתיאום עם הזורק מתפרשת במגרש בצורה המתאימה לאותו מגיש (אסביר על זה אחר כך).

בעת שהוא זורק את הכדור אסור על המגיש לעבור עם כף רגלו את קו הבית של החובט שלצידו הוא זורק, מותר לדרוך עליו אך לא לעבור אותו, אם הזורק עבר אותו הדבר נקרא No-Ball והקבוצה החובטת מזוכה בריצה אחת וכדור נוסף (נקרא Extra).

אם המגיש, זורק כדור רחב, שהחובט אינו יכול לחבוט אותו, הכדור נקרא Wide, וגם כאן הקבוצה החובטת מזוכה בנקודה וכדור נוסף.

יש מצב נוסף הנקרא Leg bye, כאשר הכדור נוגע במגני הרגל של החובט אך לא במחבט ועל ידי כך מבצעים ריצות, ריצות אלה נקראות Leg byes והן נזקפות לזכות הקבוצה החובטת כ-Extras (אם כי לא לזכות החובט עצמו).

פסילת החובטים

איך פוסלים חובט? ישנן כמה דרכים.

ראשית כל, כאשר המגיש מצליח לפגוע ישירות בסטאמפס ומפיל את הביילס. במצב כזה נאמר שהחובט נפסל Bowled.

צורה נוספת קרויה Run out, מצב בו החובטים רצים בין הבתים ובטרם הגעת אחד מהם לבית מפילים לו את הביילס על ידי זריקת הכדור על הסטאמפס.

אם הכדור נחבט גבוה ונתפס מהאוויר (או שפגע במגני הרגליים ונתפס מהאוויר) על ידי מי מחברי הקבוצה המגישה – החובט בחוץ Caught.

כאשר החובט עוזב את בסיסו, ולו בכמה סנטימטרים, ושחקן הקבוצה המגישה הממוקם מאחוריו (תפקידו נקרא Wicket-keeper) מספיק לתפוש את הכדור המוגש ולהפיל את ה-bails – החובט בחוץ Stumped.

דרך מעניינת ומעט מסובכת שאנסה לפשט אותה – (LBW (Leg Before Wicket. כאשר המגיש זורק את הכדור אך הוא פוגע במגני הרגליים, ולולא היו שם, היה פוגע בסטאמפס – החובט בחוץ. כמובן שיש דקויות לחוק הזה ולא ניכנס אליהן כאן, אך כאן השופט רואה את גובה הכדור, אם הכדור פגע במחבט או רק במגנים, ועל סמך זה מחליט3.

ישנן עוד חמש דרכים לפסילת חובט שלא אכנס אליהן במסגרת זו מכיוון שהן פחות שכיחות ופחות מרכזיות להבנת המשחק.

3 | המורכבות של החלטת LBW היתה מן הזרזים להכנסת מערכות עזרי שיפוט אלקטרוניות למשחק עוד החל משנות ה-90 של המאה הקודמת

עתה לאחר שהבנו את המשחק בכללותו, אפשר לשבת ולצפות במשחק ולהבין מה קורה בו?

ודאי שאפשר, אך ברצוני להאיר נקודה נוספת על המשחק – קריקט הוא משחק אסטרטגי מאד.

על האסטרטגיה מנצח קפטן הקבוצה, ורצוי להבין למה הוא מקבל את החלטותיו על מנת ליהנות מהמשחק באופן שלם יותר.

החלטות הקפטן מתקבלות על סמך המגרש עצמו, מזג האוויר, מצב הכדור ועוד פרמטרים כהנה וכהנה.

כפי שהבהרתי בתחילה, מרכז המשחק הוא בפיץ'. ישנם כמה סוגי פיץ' בהתאם למקומותיהם בעולם, מזג האוויר וטיפוחם.

משטח יבש מאד וסדוק (dead pitch) שבדרך כלל יהיה עליו יתרון למגישי כדורים מסובבים (spin bowlers).

משטח עשבי מעט עם דשא (green pitch) המיטיב דווקא עם המגישים המהירים (fast bowlers) ולאו דווקא על המסובבים.

משטח לח מעט (dusty pitch), שנאתם של החובטים מכיוון שאינם יודעים לאן ילך הכדור. 

פיזור השחקנים בשדה יתבצע בהתאם לסוג המשטח, למגיש (מסובב או מהיר), לחובט (שמאלי או ימני), ולעוד פרמטרים.

לדוגמא: כאשר המגיש מהיר, יהיו בדרך כלל 2 במעגל החיצוני (במידה והחובט ינסה לנקד 6) והשאר מפוזרים לא קרוב לחובט, לעומת זאת כשמדובר במגיש מסובב השחקנים יעמדו קרוב יותר על מנת לתפוס כדור שיקפוץ מעלה מן המחבט.

אסביר על קצה המזלג על הסטטיסטיקה של המשחק, אותן טבלאות וחישובים שרואים על המסך.

כאן ניתן לראות סטטיסטיקה של מגישים. במקרה של וואקס, מתוך 10 אוברים (שהם 60 כדורים) ניקדה היריבה החובטת 46 ריצות. וואקס פסל 2 שחקנים (בעגת המשחק וויקטס, Wickets4). אקונומי זה בעצם מספר הריצות לחלק למספר האוברים, כמה ריצות ניקדו "על חשבונו" בכל אובר. האות M מייצגת הנקרא Maiden Over אשר בששת הגשותיה החובט לא מצליח לנקד ריצות כלל.

כעת אעבור לתוצאת המשחק.

אם למשל אנגליה ניקדה 225/6 (שזה אומר 225 ריצות כש-6 מחובטיה בחוץ) בעוד שאוסטרליה ניקדה באינינג שלה 220/6, נאמר שאנגליה ניצחה את אוסטרליה ב-5 ריצות.

כאשר קבוצה רודפת אחרי קבוצה אחת ומנצחת הניצחון הוא ע"י וויקטס. למשל אנגליה ניקדה 302/5 ואוסטרליה באינינג שלה ניקדה 308/5 – אוסטרליה מנצחת ב-5 וויקטס, שהם בעצם הוויקטס שנשארו לה לחבוט איתם.

4 | למונח wicket מספר משמעויות – מבנה הסטאמפס והביילס קרוי wicket כמו גם האקט עצמו של פסילת חובט, לעיתים ישתמשו במונח אף בכוונה לפיץ'

התחילו לצפות, ראו את המשחק, וכמו חלק ניכר מאוכלוסית כדור הארץ5 תתחילו להתאהב.

קראו טיפה ותראו איך ממשחק "משעמם" שכך אני בטוח שהוא נראה, הקריקט הופך למשחק מלהיב ומרהיב.

הקריקט משחק חי ובועט המתפתח בקצב מהיר ופתוח לשינויים.

בשנות ה-70 של המאה הקודמת נחתה ההכרה כי דרוש פורמט מקוצר מפורמט ה-Test (משחק בן 3 או 5 ימים, ללא הגבלת overs) ופותח פורמט limited overs מתאים יותר לשידורי טלויזיה הנקרא One Day International (ידוע כ-ODI, בו כל קבוצה חובטת עד 50 אוברים) – סיפור זה סופר בפוסט קודם בבלוג.

בנוסף נוצר בתחילת המאה ה-21 פורמט משחק limited overs מקוצר אף יותר הקרוי T20 ובו כל קבוצה חובטת עד 20 אוברים (נמשך 3-4 שעות). T20 הינו משחק מהיר ומאתגר, ואני ממליץ כי תתחילו משם.

5 | ברוב המדדים קריקט נחשב לספורט השני בפופולריותו בעולם אחרי כדורגל


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s