סיפורי קובנטרי

סיפורה של קובנטרי סיטי במאה ה-21 דרך שלוש אנקדוטות היסטוריות שנקשרו לעיר האפורה מנשוא שבווסט מידלנדס.

ליידי גודייבה

אמצע המאה ה-11. האגדה מספרת כי ליידי גודייבה ("מתת אל"), אשתו של לאופריק שליט העיר קובנטרי, רכבה עירומה בחוצות העיר לאחר שבעלה הבטיח לה כי יקל במיסים שהשית עליהם לו תעשה זאת.

ב-30.4.2005 סיימה קובנטרי סיטי 106 שנים בהייפילד רואד כמגרשה הביתי בנצחון 2-6 על דרבי, יריבתה מהמידלנדס.

בעונת 2005/2006 עברה לשחק ב-Ricoh Arena החדש, מגרש שאמור היה לחזק אותה כלכלית ומקצועית.

אחרי שנה בדיוק, הכשל הניהולי התפוצץ והקבוצה ניצלה מפירוק כאשר קבוצת SISU רכשה אותה 20 דקות לפני פקיעת המועד.

הבליץ

14 בנובמבר, 1940. במסגרת מתקפת הבליץ הנאצית מחריב הלופטוואפה את קובנטרי. קיים סיפור, ככל הנראה לא מדוייק לגמרי, שצ'רצ'יל ידע מראש על המתקפה אך העדיף להקריב את העיר על מנת לשמר מקורות מודיעיניים.

תחת הנהלת SISU הקבוצה ירדה לליג 1 בתום עונת 2011/12 וזאת לראשונה מאז עונת 1963/64.

במקביל לירידה, נאלצה לוותר על Ricoh Arena כמגרש ביתי ושיחקה את משחקי עונת 2012/13 באיצטדיונה של נורת'המפטון המרוחקת 110 ק"מ (!!) מקובנטרי.

בתום העונה הושג הסכם חדש עם בעלי Ricoh Arena והקבוצה חזרה לשחק שם.

אך מחזיקת הגביע לעונת 1986/87, התואר המשמעותי היחידי בהיסטוריה שלה אשר החלה ב-1883 כקבוצת הכדורגל של מפעל האופניים זינגר (שהפך בהמשך למפעל אופנועים ומכוניות), המשיכה להתדרדר.

מחאות מתגברות והולכות של אוהדיה לא עוזרות, למשל מחאת כדורי הטניס במשחק מול מילוול ב-2017, SISU נשארת ובתום עונת 2016/17 הקבוצה מוצאת עצמה בליג 2.

לשלוח לקובנטרי

to send someone to Coventry – מונח באנגלית שמשמעותו השתת חרם על אדם עד כדי התעלמות מוחלטת מקיומו. יש הסבורים כי מקור המונח במלחמת האזרחים האנגלית במאה ה-17, ויש ההולכים חזרה למאה ה-11 לסיפור על "טום המציץ" (Peeping Tom) שהתפתה להביט על ליידי גודייבה והתעוור כתוצאה מכך.

בתחילת עונת 2019/20, קובנטרי סיטי כבר בחזרה בליג 1, אבל SISU שוב מאכזבת את האוהדים כאשר היא לא מצליחה להגיע להסכם עם בעלי Ricoh Arena החדשים, מועדון הראגבי "הצרעות" אשר העתיק מיקומו לעיר רק כמה שנים קודם לכן ולא חש מחוייב לאתוס או לסולידריות כלשהי (הרחבה מעניינת של דוד אוזן על ה-wasps), מה שכופה עליהם עוד עונת נדודים, הפעם משחקי "הבית" שוחקו בסיינט אנדרוז של בירמינגהאם סיטי (מרחק של "רק" כ-40 ק"מ).

לא נראה כמו תחילתו של סיפור סינדרלה. אבל בתנאים האלה קובנטרי סיטי מצליחה לסיים ראשונה את העונה (שקוצרה ב-9 מחזורים ערב מגיפת הקורונה) ולחזור החל מעונת 2020/21 לצ'מפיונשיפ, כל הנראה עדיין עם סיינט אנדרוז כמגרש ביתי.

האם סאגת המגרש הביתי בדרך לפתרון?

ביולי 2020 הכריזה הקבוצה על יוזמה לבניית איצטדיון ביתי חדש בשטח שקיבלה (תמורת פיתוח ותמלוגים) מאוניברסיטת ווריק שבעיר.

לא בקובנטרי, כן בקובנטרי, לא in coventry – ימים יגידו. נכון לעתה האוהדים מפגינים אופטימיות, אבל מודעים לדרך הארוכה כמו גם לאכזבות העבר.

עדכון: בחודש מרץ 2021 הודיע המועדון כי הצליח להגיע להסכם עם קבוצת הראגבי Wasps (בעלת הקרקע מאז 2014 עת העתיקה מיקום מלונדון) על חזרה ל-Ricoh Arena למשך עשור. החל מעונת 21/22 האיצטדיון ישנה שם ל-Coventry Building Society Arena. עם זאת, המועדון אינו זונח את התכנית לבניית האיצטדיון הביתי החדש.